Search
  • אבנר פירון מדריך אופניים

קביעת מטרות נכונות


הבת שלי רוצה ללמוד אנגלית, אבל היא חושבת שצפיה בסדרות טלויזיה באנגלית זו הדרך.

אז כשדיברנו לאחרונה על הנושא, ניסיתי להסביר לה שללא ספק ציפיה תעזור אך ישנן דרכים טובות יותר כמו לקחת בנק מילים ולשנן אותן ואז לקחת קטע קריאה שכולל את המילים, ואז לבחון מה זוכרים, מה מבינים, ושימוש במילים הללו שלמדנו. כמובן יש עוד דרכים, אך ללא ספק, לשבת ולתרגל מילים זו עבודה סזיפית ולא כייפית.

ככל שהזמן עובר, ואני מדריך יותר אנשים ורוכב יותר זמן, אני רואה שוב ושוב שאין באמת הרבה הבדל בין לימוד שפה (דבר מאתגר בהחלט) לבין לימוד של כל דבר חדש. אם רוצים לראות שיפור, כנראה נצטרך להשקיע שעות של תירגול.

מחשבות על כיצד למצוא דרכי לימוד יעילות יותר מובילות אותי לא אחת, להסתכל על התהליך מהסוף, מהי הצלחה בעצם?

לפי מילון - (ההפך: כישלון) (ב-) הגעה ליעד הנדרשׁ או הרצוּי, עמידה בתנאי (או במשימה, מטרה וכד') שהוּצב מראשׁ; (במבחן וכד') השגת תוצאה טובה; השגת ציון עוֹבר.

את המאמר הזה אני בעצם יושב וכותב מתוך ניסיון לפשט גם לעצמי איך זה קורה, איך משיגים תוצאות רצויות. כי רוכבים מתקשרים ורוצים לקפוץ גבוה יותר או לרכב מהר יותר, אני נפגש איתם ומלמד, שולח גם שיעורי בית והכוונה עד כמה שניתן, ואני לפעמים שואל את עצמי - האם המודרך באמת הלך אח"כ לתרגל לבד?

אז בהקשר של צפיה בתוכניות באנגלית, לרכב עם החברה זה נחמד, אבל כמה פניות או כמה קפיצות תעשו באותה רכיבה?

בוא ניתן דוגמא, תכלס, כל שנה לקראת טיסה למורזין ובכלל מסלולים בחו"ל, שהם ארוכים יותר, טכניים יותר, בכללי דורשים יותר...אני עושה כמה דברים:

1. מנסה להגדיל נפח ושיפור כושר

2. חיפוש מסלולים יותר טכניים, ארוכים יותר, שימוש במקפיצן, לרכב יום אחר יום...כדי לשפר את הרמה הטכנית

עם כל הניסיון שבעולם, לדעתי מה שלא מתאמנים עליו, הולך לאיבוד. רוכבים רבים רוצים לראות שיפור, אך לא משקיעים את הזמן הדרוש. בנוסף אני רואה אנשים שרוחם נשברת כשלא מצליחים, עכשיו אנני יודע אם זה בעיקבות מטרות קשות להשגה שהציבו לעצמם או פשוט פער בתיאום ציפיות.

במאמר זה, אני רק רוצה לומר שמי שרוצה תוצאות לצערי יצטרך להשקיע זמן באימון סזיפי, אם לבד או עם חבר אחד או שניים, בדר"כ לבד התוצאות מהירות יותר כי אתה פנוי להתרכז בעצמך, בביצוע, בשגיאה, מה לתקן וכו. מוט סלפי מאד עוזר, עם פלאפון וצילום וידאו.

כישלון הוא חלק מתהליך הלימוד, אם לא נכשלתם, כנראה לא ניסיתם, לא בחנתם גבולות, לא תתקדמו!

כשמסתכלים על זה מהצד, בסוף בסוף, יש שני סוגים של רוכבים או של אנשים בכלל...אלה שנכנסים למסלול מאתגר, נכשלים (הורדת רגל, לא קופצים משהו, נופלים), ורק חושבים איך יצליחו בפעם הבאה, ויש את אלה שלא יכנסו לאותו מסלול יותר. אולי אני טיפה מגזים אך את המשפט "אני לא קופץ מתוך אידיולוגיה" כבר שמעתי יותר מפעם אחת ואחרי שיחה קצרה, מגלים ריסוק בעברו של הרוכב שהוביל להחלטה זו.

אני יכול לספר מחוויה אישית שלי ממסלול סופר תלול, טבעי מה שנקרא, במורזין לפני כך וכך שנים, שפשוט את כולו עברתי במצב עכביש, אוחז באופניים ביד אחת, ומנסה לא לאבד שליטה תוך חצי זחילה \ הליכה עד לסיום המסלול שלא הבנתי איך אנשים רוכבים אותו.

אז נכון, באותו רגע יכלתי לומר, אל דברים כאלה אני לא מתקרב, אך החלטתי שיום יבוא ואצליח לרכב כאלה מסלולים. אז היום לא את כולם אני מצליח לרכב או לטוס, זה בטוח, יש דברים שעד היום נראים לי טירוף ,אך אני מבין שאם הייתי גר שמה, או לפחות מגיע ליותר משבוע, כנראה הייתי מצליח.

לאחרונה פגשתי משפט שכל כך התחברתי אליו -

"With enough persistence, any donkey can become a unicorn"...

מה שאומר שכל חמור יכול להפוך לחד קרן עם מספיק התמדה.

אני חושב שבסופו של יום, אפשר הכל ללמוד לבד, אני חושב גם שמדריך טוב יכול לקצר את התהליך ועם הכוונה נכונה, המודרך ימצא את הפוטנציאל שלו בצורה בטוחה יותר. ואני נותן דגש לבטיחות כאן כי ממה שאני רואה, וגם יכול להעיד על עצמי, לפני שהתחלתי ללמוד בצורה מסודרת, זרמתי, והריסוקים היו כאילו לא ברורים מדוע קורים, אז ישנם אלה שיבהלו ויפרשו, ויהיו כאלה שימשיכו עד הריסוק הבא.

האופניים של היום והגאומטריה המעודכנת ללא ספק עשו שינוי משמעותי, כך שגם ללא הרבה טכניקה, אפשר לעבור מכשולים ולקפוץ אלמנטים בהצלחה. אך אולי זו גם הבעיה, עוברים מכשולים קטנים בקלות אז חושבים שכך יהיה גם עם גדולים יותר.

לסיכום המאמר שמדבר על למידה ממוקדת והצבת מטרות, תיאום ציפיות...אני יכול לומר את הדבר הבא -

כל פעם אני מנסה לתת לעצמי מטרה פשוטה להשגה - מדרון תלול = לנסות לא להוריד רגל. ברגע שהצלחתי, מציב מטרה חדשה פשוטה -> ביקור הבא אנסה לרכב את המדרון או המסלול הזה עם יותר ביטחון, לא יותר מהר, יותר בביטחון...זה הבדל ענק חברים...המטרות שאתם מציבים לעצמכם כל כך חשובים. רכיבה עם ביטחון, תוביל לזרימה, תנועות עגולות יותר, הרמת מבט, ובסופו של המסלול תגלו שגם רכבתם מהר, אך שזו לא תהיה המטרה.

התחביב הזה כולו יושב על פסיכולוגיה עדינה שבין הרגשה שאנחנו בלתי פגיעים לבין כישלון מוחלט וש"לא הולך לי כלום היום". תעזרו לעצמכם, נסו להבין באמת את הבעיה ואל תתנו למחשבות הרעות להשתלט.

לפעמים באמת לא ישנו טוב או לא אכלנו מספיק, שחררו...רואים שהאופניים לא מגיבים כצפוי? אולי המסלול דורש כיוון בולמים? אולי לחץ אויר שונה? (גורמים חיצוניים שיש לנו השפעה עליהם).

ברגע של תחושה רעה, מיד הציבו מטרה פשוטה - אל תנסו להפציץ, נסו לרכב יפה, נסו לרכב נכון, נסו לרכב 50% יכולת אבל ברצף. מבטיח שהחיבור יגיע.

אז זיכרו, גם חמור יכול להפוך לחד קרן עם מספיק התמדה, מי שרוצה להצליח, יצליח, רק תנו לעצמכם את הזמן, טיפה סבלנות ותראו תוצאות, אני בטוח בזה!


0 views