זרימה ובחירת קוים
המלצות -
-
בכל סיטואציה, אם זה בזמן הליכה, נסיעה ברכב, ריצה, וכמובן רכיבה, הביטו רחוק יותר אל האלמנט הבא, אל תחשבו על האלמנט שאתם נמצאים עליו כרגע אלא על הבא בתור.
-
מתחת לגלגלים, לא מעניין - כשאתם עולים במדרגות, אתם מביטים על כל מדרגה ומדרגה? הסלע, השורש או סתם דרדרת לא יזוזו ממקומם, סימכו על האינסטינקטים שלכם והזיכרון השרירי שיעשו את העבודה, תמיד הביטו הלאה לאלמנט הבא.
-
פאזל של חיבור נקודות - ככל שנבין שהסינגל הוא מכלול נקודות שצריך לחבר, ולנבחן כיצד נחבר את הנקודות הללו טוב יותר, נרכב נכון יותר ומהר יותר. ככל שנהיה בפוקוס על אלמנט אחד, כך גם הרכיבה תהיה מקוטעת ולא מהנה.
-
תתרכז בדברים החשובים - רוכבים מתקדמים יודעים שיש לשים לב לבולדרים, עצים, דרופים. רוכבים מתחילים שמים דגש על דרדרת, שורשים או אבנים קטנות...כן שימו לב למכשולים שיש לעקוף ולאלה שיש לדרוס אך שימו לב לעיקר.
בחירות קוים נכונים:
בזמן שהאדרנלין מרקיע שחקים ואין אויר, זה לא בדיוק הזמן לחשוב על זה, אבל בחירת הקוים היא אולי העבודה הקשה אך החיונית ביותר לקיצור זמנים. בסופו של יום, רוחב הגלגל הצר כל כך צריך לעבור בין סלעים, שיחים, דשדש ושלוליות בחורף...לא פשוט.
אם זה סינגל שחדש לכם, פשוט תזרמו אחרי רוכב שמכיר את הדרך. שימו לב כי יש מצב והקו הטחון, המרכזי, זה שכולם רוכבים עליו...יתכן והוא לא הטוב ביותר.
-
באופן כללי, נסו לחפש עד כמה שאפשר לרכב ישר, כלומר לא לברוח ולעקוף כל סלע, נסו לעבור מעל סלעים ע"י פימפום או באני הופ, נסו לפתוח פניות ולקחת אותן עד כמה שאפשר באופן רחב וזורם כמה שאפשר ללא בלימה מוגזמת לפני הפניה.
-
נסו לחשוב מה מאט אתכם, וככל שתחשבו יותר על כל אלמנט ואלמנט בסינגל ותפרקו אותו לחלקים, תבינו אלו חלקים יותר מאיטים אתכם ועל מה כדאי להתמקד באימון שלכם.
-
המבט הוא הכלי הכי חשוב, נסו להביט על כל הסינגל ולא על הקו המרכזי כשהאופציה היחידה, תמיד יש את צידי הסינגל שפחות רכבו עליהם, אולי הם פחות מדורדרים וניתן לשחרר שמה יותר את הברקסים.
בבחירת קוים אני חושב שתמיד יש שתי בחירות, הקו המהיר והקו הבטוח. השאיפה היא למצוא את השילוב, מהו הקו הנכון ביותר.
כשמסתכלים על ירידת סלע או גינת סלעים, מהו הקו שהכי זורם.
ככל שרמת היכולת תעלה, אתם תראו שאתם יכולים ממש לרחף מעל מכשולים שהיום ממש מאיימים עליכם ולכן עם הזמן התפיסה שלכם לגבי קוים תשתנה אך תמיד החוקים ישארו...מהו הקו הזורם ביותר.
אם תזכרו את המשפט הבא, עשיתי את שלי - "תביטו לאן שאתם רוצים להגיע".
לא אחת רוכב אשר צובר ביטחון, מעלה את מהירותו ע"י שיחרור הברקסים. דבר זה מוביל למהירות שעולה על רמת יכולת הטכנית של הרוכב, וזה במוקדם או במאוחר יוביל אותו למצב שיהיה מופתע ממכשול כזה או אחר בסינגל.
אם אתם רוצים לפגוש סלע, הביטו בו, אימרו לעצמכם: "סלע, סלע, סלע"...ואכן אתם תכנסו בו.
-
ככל שרוכבים מהר יותר, הביטו רחוק יותר - המהירות שלנו תלויה במרחק שהמבט שלנו מגיע. ככל שנביט קרוב יותר לגלגל הקדמי המהירות שלנו תרד. נסו להרים מבט כמה שאפשר ולא להינעל על אובייקט מסויים.כשהעניים שלנו סורקות מהר יותר ורחוק יותר כך המהירות רכיבה שלנו תעלה.
-
הרימו את המבט - כשאנחנו מרימים מבט אנחנו נותנים לעצמנו יותר זמן להתמודד עם הסיטואציה, אם זו פניה מתקרבת, סלעים או דרופ.
-
תחשבו פנס ולא לייזר - נסו לא להתמקד יותר מידי במבט שלכם אלא הרחיבו את המבט בכמה מטרים כך שתראו מעבר לסינגל עצמו, תראו את המכשול וכל מה שמסביב, כך מתחילים לבנות יכולת בחירת קוים טובה יותר וחשיבה מחוץ לקופסא, לפעמים נבחר קו שכלל לא רכבו בו אך הוא המהיר ביותר או הזורם ביותר.
-
זהירות מהמכשול הממגנט - כשאתם מתקרבים למשהו מפחיד, אל תנעלו את המבט עליו, תמשיכו הלאה, תנו לעניים להמשיך לסרוק את הסינגל. יותר מידי פעמים קורה לנו שאנו מביטים על המכשול, לוחצים על הברקס ומנסים לא להתנגש בסלע או עץ אך בעצם לא מתכננים מהלכים קדימה ולכן עדיף להרים את הראש, להמשיך ולסרוק את הסינגל וכך להימנע מהפגש הלא נעים. כשאנחנו מפוקסים על דבר אחד, אין מקום להתמודד עם דברים אחרים.
ביצוע פניות
אם אני חושב על זה, פניות הן הדבר שמפריד בין סינגלים ומסלולים מעולים למשעממים וביצוע שלהם מפריד בין רוכבים טובים לרוכבים בינוניים.
יש המון מלל וסרטונים אשר מדברים על פניות, אני אנסה לעשות את זה קצר ופשוט עד כמה שאוכל.
כאנחנו ניגשים לשפר את היכולת שלנו לבצע פניות אנחנו צריכים לחשוב ולהתאמן רק על 4 דברים, אם נצליח לשלוט בהם, נשפר את המהירות שלנו בצורה משמעותית ביותר.
1 . הכנה לפניה: פניה טובה מבוססת על בחירת קו נכון. בחירת הקו מתחילה עוד לפני הגעה לביצוע הפניה עצמה.
-
הרם מבט ובחר קו - אם זה סינגל טכני ויש לך רק 3 מטר לפני הפניה או מסלול דאונהיל בירידה ואתה רואה את הפניה במרחק 30 מטר ממך. התכונן, הסתכל עד כמה שאפשר לתוך הפניה ושים לב לקוים המדורדרים, אלה שכולם לוקחים או אולי קוים שפחות בשימוש שאולי יעזרו לך לאחיזה.
-
כנס לקו שבחרת אם נמוך, אמצעי או גבוה בפניה.
-
בדוק את המהירות שלך - זה לוקח המון אימון, ללמוד את המהירות המקסימלית לפניה, ככל שהאחיזה פחות טובה והפניה יותר חדה, המהירות נמוכה יותר וככל שהאחיזה טובה יותר והפניה רחבה יותר (מבחינת הרדיוס שלה) כך המהירות גבוהה יותר. שים לב שאם הדברת את המהירות פי 2, הקושי הוא פי 4, זה החוק.
-
האט לפני הפניה - תנסה הלאיט חזק ולמרחק קצר ככל שאפשר לפני הפניה כדי שתוכל לרכב מהר לאורך זמן רב יותר, אך כנס לפניה יחסית לאט יותר כדי שתוכל להאיץ ממרכז הפניה.
2 . כניסה לפניה: לפניה פתוחה צריך להישען בעדינות לכיוון הפניה ולפניה צפופה התנועה צריכה להיות מהירה יותר וחזקה.
-
בשלב ראשון עזוב את הברקסים - מערכות הברקסים היום מאד חזקות ולכן בלימה תוך כדי פניה לא רק תאיט אותך אלא יכולה אף לגרום לנפילה. אם החלטת לעזוב את הברקסים בפניה, כבר שיפרת את המהירות שלך.
-
עמידת מוצא - בהגעה ובכניסה לפניה חשוב לשמור על עמידת מוצא. ככל שתהיה יותר נמוך ומרפקים החוצה, יהיה לך יותר גמישות ואורך תנועה של הידיים.
-
הישען לפניה (כמו בתמונה משמאל) - תנוחת הגוף היא חלק קריטי בפניה, כמו שניתן לראות בתמונה, מרפקים החוצה, עגן מוסט לכיוון הנגדי לפניה ובירכיים מוכוונות לפניה.
-
מבט - בכניסה לפניה המבט צריך כבר לסרוק את מרכז הפניה ואת היציאה. סרוק את המכשולים אך שמור על מבט קדימה, מכשולים יכולים להפחיד אך אל תנעץ בהם את המבט, זה רק יכשיל אותך. לאן שהמבט מסתכל, כך הגוף יכוון וכן גם האופניים לשם יזרמו.
-
סבלנות - אל תנסה להיכנס לפניה בקו צפוף ופנימי אלא לרב ככל שהפניה רחבה יותר, היא גם תהיה מהירה יותר. ואם הרגשת חוסר יציבות, בצע שוב אך לאט יותר, הטכניקה חשובה בזמן אימון ולא המהירות.
**הכנה, כניסה, הישענות, דחיסה ויציאה**
3 . ביצוע הפניה: בזמן ביצוע הפניה התפקיד שלך זה לשמור על האחיזה והקו שבחרת. בפניה יש
מכשולים, קרקע שמשתנה ואתה תפגע בדברים, זה דינמי, אל תהיה קפוא, שמור על עירנות, ידיים ורגליים קלילות
ומשוחררות. שמור על מבט ומרכז הגוף מופנה לכיוון התנועה שאתה מעוניין לקחת.
-
תוריד את מרכז הגובה שלך - כמו שרכבי מירוצים מאד נמוכים כך גם אתה יכול להיות נמוך לטובת אחיזה טובה יותר. קרב את הסנטר לכיוון הסטם, כופף טיפה בירכיים ועגן ושמור על פלג גוף עליון נמוך יותר.
-
פזר את המשקל שלך - שמור על משקל מאוזן במרכז האופניים. אך אם אתה מרגיש שהגלגל הקידמי מתחיל לברוח, העבר משקל קדימה ואם האחורי מתחיל לברוח אז העבר טיפה משקל אחורה. אם זאת, אם האחורי בורח ממש, הייתי מעביר משקל טיפה קדימה כדי לשמור שהקידמי לא יברח, כל עוד הקידמי יציב, אתה תעבור את זה בשלום.
-
עזוב ברקסים - במהלך הפניה לא לגעת בברקסים. אם כבר אז השתמש בברקס אחורי להאיט, אם תשתמש בקידמי האופניים יתיישרו ואתה ככל הנראה תיפול.
-
טען אנרגיה - כשמסתכלים על רוכבי סללום ודאונהיל, אפשר לראות כיצד הם משתמשים באנרגיית הפניה להאיץ. כל שצריך לעשות זה לדחוס את האופניים בזמן הפניה, אם היא רחבה וארוכה אז בצורה הדרגתית יחסית ואם הפניה קצרה אז יש לבצע את הדחיסה בצורה מהירה יותר. ע"י דחיסה של האופניים ואז הרמה של הגוף ישנו שיחרור של אנרגיה שמאיצה את האופניים ביציאה מהפניה. ובמצב של רצף פניות, השתמש בשיחרור האנרגיה להתכונן לפניה הבאה. (דוגמאת התמונות משמאל).
-
יציאה מהפניה - בזמן היציאה שמור על מבט קדימה ואם הקו הוא ישר התחל פידול עם התישרות האופניים, ואם יש רצף פניות התחל תנועה לקראת הפניה כפי שהסברתי בנקודה הקודמת.
4. בחירת קוים ורצף פניות: בחירת הקו תשפיע באופן ישיר על המהירות שלך בכניסה לפניה וביציאה ממנה. באופן כללי ככל שתיקח קו רחב יותר תוכל לשמור על מהירות גבוהה ולהוריד למינימום את הלחץ מהצמיגים במהלך הפניה.
ירידת מדרון ומדרגות סלע
ראשית כשאנחנו חושבים על ירידות תלולות, אין הרבה הבדל בין אם היא קצרה או ארוכה.
עלינו להכין את עצמינו לפני הירידה, לדעת מה לעשות תוך כדי הירידה ואז גם להבין מה דרוש כדי לצאת ממנה.
ההגעה וההכנה:
1. כאשר אנחנו מגיעים לאלמנט לא מוכר, כדאי לעצור ולבחון את קו הכניסה, קו הירידה וקו היציאה.
2. לאחר קבלת החלטה מהו הקו הנכון ביותר עבורכם, עלינו לבדוק היכן נבצע את הבלימה
3. לירידה יש להגיע במהירות שנוחה לכם, עם מבט מורם, ועמידת מוצא קרבית
4. אם יש צורך בבלימה, בצעו לפני תחילת הירידה במדרון
ביצוע:
1. כשאנחנו מגיעים לירידה, והגלגל הקדמי לקראת שפת התחלת הירידה, עלינו להיכנס לתוך האופניים, מרפקים כפופים וחזה מתקרב לכידון. (אפשר לשם התרגול כבר לבצע מטר לפני)
2. בשלב הבא הגלגל הקדמי מתחיל לרדת במידרון - תנו לאופניים להתרחק מיכם, כאשר אתם חוזרים למרכז האופניים.
3. בשלב הבא הגלגל האחורי עובר את שפת תחילת הירידה, ואתם מעבירים משקל לאחור ועל הפדלים, דבר אשר מאד מייצב את האופניים. תנסו להוריד עקבים לריצפה ולבחון את שינוי השליטה באופניים. ככל שהמדרון יותר תלול המשקל עובר יותר לאחור אך שימו לב שהידיים לא ישרות לחלוטין אלא טיפה מכופפות, דבר אשר נותן לנו מקום לתנועה ומעבר מכשולים ושינויים במידרון.
4. בשלב הזה, לא להתמקד בנק. היציאה, כן תנו מבט חטוף שהכל במקום, אך הרימו בכוח את המבט להמשך הסינגל, יש לסמוך על הגוף ועל היכולת שלכם. יש חשיבות גבוה היכן המבט, לאן שהמבט מופנה לשם תרכבו ולכן אם המקום רווי מכשולים, חשיבות המבט עולה ויש לבחור מראש נקודות שעליהם תביטו לשם ניקוי המידרון והאלמנט.
יציאה מהמידרון:
1. אז המבט כבר מביט החוצה להמשך הסינגל, המשיכו להרים את המבט (2-3 מטר לפחות).
2. תנו לאופניים לחזור אליכם כשהמדרון משנה זוית.
3. יש לספוג את האופניים לרמה שאנחנו חוזרים למרכז האופנים ולעמידת מוצא
4. ביצוע טוב אפשר למדוד ע"י -
האם שמענו רעש כלשהו משמעותי מהאופניים או הביצוע היה שקט?
האם הביצוע היה עגול וחלק או היית קפוא והתנועה היתה מקוטעת?
טעויות שכיחות:
1. "קח תחת אחורה" - טעות מאד שכיחה. אם ניקח מראש תחת אחורה והאופניים יתחילו לרדת במדרון, הידיים יתיישרו ולא ישאר מקום לתנועה וזו סכנה מכיוון שמכשול או הסטה קטנה ביותר של הכידון יכולה להיגמר בהתרסקות.
2. לא לנעול ברקסים - בלימה צריכה להעשות במידה ולא בצורה חדה מידי, נעילה של הברקסים תוביל להחלקה וחוסר שליטה.
3. "ברקס קדמי יהפוך אותי" - טעות, ברקס קדמי הוא הכרחי ונותן שליטה, יש לבלום עם שני הברקסים יחדיו ושוב, במידה, בנגיעות, ולא לנעול. יש לשלוט במהירות שלנו עוד לפני ההגעה, תוך כדי וביציאה.
איך לתרגל?
קחו מכשול או מדרון קצר שאתם לא חוששים ממנו ותבדקו מה מהירות הגישה שלכם, תבחנו קוים ותבצעו ירידה תוך כדי בלימה קבוע, וכל פעם תבלמו יותר עד כמעט עצירה לאורך הירידה, ותנסו כמה שיותר לשלוט במהירות תוך כדי הירידה.
שימו לב לעמידת מוצא, למבט, ולמרפקים שלכם לפני תחילת הירידה ותוך כדי הירידה.
** אם יש חשש, או לחילופין, אתם מרגישים קפואים, קחו אלמנט נמוך יותר ותתרגלו כמה שיותר לפני המעבר לאלמנט גבוה יותר**
שיהיה בהצלחה.
ללמוד לקפוץ
הדרך הטובה ביותר ללמוד לקפוץ זה להתחיל כילד.
ילדים נטולי חשש ופחד, משחררים את הבלמים ומשגרים עצמם לאויר הפתוח, ואם מתרסקים, מיד קמים ללא פגע.
אך גם מבוגרים יכולים ללמוד איך לקפוץ, אך הדרך היא טיפה ארוכה יותר, דורשת סבלנות והמון אימון.
מהיכן מתחילים?
-
עמידת מוצא - ע" עמידת מוצא התקפית, יהיה לך את כל טווח התנועה כדי לשגר עצמך בעוצמה, לעוף בחופשיות ולנחות ברכות.
-
לקפוץ במקום - באנגלית זה נקרא Hopping, היכולת לדחוס את הבולמים ולהתרומם מהאנרגיה המשוחררת כשהבולמים חוזרים למצבם הנייח. כמה שיש בזה שליטה, נוכל לעוף רחוק יותר.
-
ביצוע דרופים לסלופ ולפלאט - זה מאמן אותך לבצע נחיתות, ללא קשר לשיגור.
-
פימפום - אולי הטכניקה החשובה ביותר ברכיבה מהירה בכלל. זה נותן לך לדחוס ולשחרר אנרגיית בולמים בהתאמה עם תנאי השטח, דבר אשר יתן לאופניים נתיב קשתי באויר בזמן שאתה במרכז האופניים, שומר על שיווי משקל.
-
לבצע עם פדלים פלאטים - זו רק המלצה, אך פלאטים נותנים לך הרבה מקום לטעויות, מכריח אותך לבצע דחיסה ושיחרור של הבולמים בצורה נכונה, ושומר על כפות הרגליים בזרימה עם האופניים.
תמיד תתחילו באלמנטים וקפיצות קטנות, לעולם לא לבצע תחת לחץ, מרגישים קפואים, לא משוחררים, תחזרו לבצע אלמנט קטן יותר.
-
אם יש לכם כזו אפשרות, תבנו קפיצה, קיקר או דרופ, ע"י בניה תוכלו לקבל המון הבנה על זויות של מקפצות, מה המהירות הדרושה כדי לבצע את הקפיצה נכון וגם ללמוד להתייחס לאיזור הנחיתה.
אז בוא נדבר על הביצוע עצמו:
שיחרור הקיקר או המקפצה -
-
ראשית הגיעו לאלמנט בעמידת מוצא נכונה עם פדלים מאוזנים, ידיים ורגליים טיפה כפופות ומשוחררות.
-
לקראת ההגעה כופפו טיפה את הרגליים, ידיים יזרמו בהתאם.
-
כיפוף מקסימלי של הגוף קורה כמגיעים לתחתית הקפיצה כשגלגל קדמי על הקיקר והאחורי עוד לפני.
-
שלב אחרי על הקיקר, אנחנו משחררים את אנרגיית הבולמים ע"י מעבר מכיפוף לכמעט עמידה, כמו כשקופצים על טרמפולינה.
-
לאורך הקיקר אנחנו מיישרים את הרגליים, ככל השהקפיצה גדולה יותר צריך לייצר יותר לחץ עם הרגליים ולבצע את הדחיסה בצורה איטית יותר, לקפיצות קצרות הדחיסה תהיה חזקה וזריזה.
-
עם השיחרור אנחנו מרימים את האופניים אלינו ע"י כיפוף קל של הרגליים וידיים, וזה נותן את האקסטרה זמן אויר
מה עושים באויר?
בתחילה פשט הישארו במרכז האופניים, משוחררים עד כמה שאפשר, גם אם אתם מרגישים חוסר איזון. העובדה שאתם משוחררים, יתן לכם לנחות ולתקן את הזוית. אם תהיו קפואים באויר, טעות שהחלה בזוית קטנה, תגדל והנחיתה תהיה בהתאם, לא טובה.
מאד עוזר לפמפם את האופניים לפני הקפיצה כדי להרגיש את החופש והחיבור לאופניים.
כשאתם באויר לפעמים, כשזו קפיצה ראשונה, אין מנוס מתחושת חוסר השליטה והעיקר שיעבור בשלום, אבל חייבים, גם אם זו פעם ראשונה, לבצע את הקפיצה בשליטה ולא להתאבד על זה.
כדי לשפר את הקפיצה, נסו לזוז על האופניים, נסו למשוך אליכם טיפה את הכידון בזמן שאתם באויר, נסו משהו, העיקר לא להיות קפוא.
-
נקודה חשובה לשים לב אליה - הרבה מאד רוכבים, שרוכבים עם פלאטים, מרגישים ניתוק מהפדל בזמן קפיצות, נסו להדגיש את הורדת קרסוליים לריצפה לפני השיחרור. כף רגל ישר ולא בדיחסה כלפי מטה, בקלות נזרקת למעלה ומתנתקת.
הנחיתה:
-
לנחות עם גלגל אחורי - בשלב ראשון אפשר להתאמן על נחיהת לפלאט, במצב כזה עדיף ליישר טיפה רגליים ולתת לגלגל האחורי להגיע לקרקע ראשון, הנחיתה ככה תהיה רכה יותר. בהמשך כשמתאמנים על קיקר לסלופ, קופצים בצורה קשתית ובנחיתה ניתן לנחות עם גלגל אחורי או שניהם ואף עם הקדמי.
-
לזהות את נקודת הנחיתה - במצב שיש סלופ או אפילו גאפ, מרווח בין הקפיצה לנחיתה, עלינו להביט קדימה ולזהות את נקודת הנחיתה. המבט שלנו יוביל את האופניים. כך שאם אתם מרגישים שאתם קופצים קרוב ולא מנקים את הגאפ, הרימו מבט, המבט מנחה את הגוף וכך תצליחו לקפוץ רחוק יותר.
-
שימרו על האופניים קרוב - אם תקפצו ומיד תזרקו את האופניים קדימה ע"י יישור ידיים, המרחק יהיה קצר, הנחיתה לא תהיה בשליטה ויש סכנה להנפילת גלגל קדמי במהירות לקרקע והתרסקות קדימה, מה שנקרא Face Plant. לכן שימרו על האופניים קרוב אליכם, בדומה לתמונה שלמעלה, אילן טיפה מושך בזמן אויר, כה יש לו שליטה ויכולת כיוון האופניים לנחיתה.
-
חשיבות הסלופ - הרבה מאד רוכבים חוששים מסלופים, כי לפלאט קל יותר לקפוץ כי רואים לאן קופצים. ברגע שתתחילו לקפוץ לסלופים, כנראה תפסיקו לקפוץ לפלאטים כי זו תחושה אחרת לחלוטין, הרבה יותר טובה. תתאמנו הרבה, לתרגל את המוח שלמרות שלא רואים בהכרח את נקודת הנחיתה, אלא רק עם השיחרור, סלופ הרבה יותר מפנק, וחשוב להגיע אליו במהירות הנכונה. תזכרו, המהירות היא חבר, אך לא מהר מידי, אנחנו לא רוצים לעבור את הסלופ ולהסתכן בפציעה.
לסיכום:
להתאמן על קפיצות קטנות ואז להתקדם, לשמור על קרסוליים לריצפה ועמידת מוצא בהגעה, ועל הקיקר עצמו יש לדחוס את האופניים למה שנקרא הLeap. באויר כדאי להביא את הופניים אליכם ואף להזיז טיפה כדי לא להיות קפואים. ובנחיתה, אנחנו סופגים את המגע עם הקרקע ע"י כיפוף ידיים ורגליים ושומרים על מבט קדימה ליציאה מהאלמנט.
בהצלחה.
לשחרר כל דרופ
האומנות בביצוע דרופ זו האומנות בשליטה בשיחרור והנחיתה.
הרבה מאד רוכבים שמגיעים להדרכות מעוניינים לחזק את הצד הזה של הרכיבה, דרופים. בפועל דרופים, זה חלק קטן מאד מכלל הזרימה בסינגלים, אך הוא בהחלט אחד המהנים ביותר, וכמובן, אחד המצולמים ביותר.
שיחרור דרופים יכול להתבצע במהירות או באיטיות. במהירות זה דוקא קל יותר מאשר לשחרר באיטיות, מאחר וכשמגיעים מהר יותר, האנרציה עושה את העבודה ומבחינה טכנית לא ממש חייבים לעשות משהו. אך אם זרמנו באיזה סינגל ומדרגת סלע הפתיעה אותנו, כדאי מאד שנדע לשחרר אותה יפה מאשר לבלום חזק ואף להתהפך קדימה.
כמו כן, לא כל דרופ ניתן להגיע אליו מהר, לחלק מהם הנחיתה מאד קרובה ולכן כדאי להגיע לאט ולנצל את הסלופ שלו.
אם החלטתם כן להתאמן על דרופים וללמוד את הנושא כדאי שדבר ראשון תעברו על עמידת מוצא ומנואל.
אם אתם יודעים לעשות קצת מנואל, אתם מוכנים לאימון דרופים.
איך משחררים דרופ?
1. ברכיבת דאונהיל, אתם מעוניינים להנמיך את הדרופ כמה שיותר, להגיע לקרקע ולחזור לשליטה כמה שיותר מהר ולכן, היכנסו לעמידת מוצא עם פלג גוף עליון טיפה נמוך (עמידת מוצא קרבית).
2. לפני שמגיעים לליפ (לנקודת השיחרור) העבירו משקל קדימה כמו לפני ביצוע מנואל.
3. כשהגלגל הקידמי מגיע לליפ, העבירו משקל אחורה למנואל, כלומר לא רק לקיחת גוף אחורה, אלא העברת משקל אחורה עם לחץ על הפדלים, מתיחת הידיים ובכך הגלגל הקידמי מתרומם. התנועה צריכה להיות חזקה יותר, ואנחנו צריכים להיות מיומנים הרבה יותר כשהמהירות איטית.
4. שימרו על הגלגל הקידמי בגובה הליפ עד אשר הגלגל האחורי עוזב את הליפ. דמיינו את קו הדרופ ממשיך ואתם רוצים לרכב אותו.
5. העבירו משקל למרכז האופניים והתאימו את זוית קו הגלגלים לנחיתה
6. אם הסלופ תלול, אין בעיה לנחות עם גלגל קידמי קודם כמו בטייבל או קפיצת דאבל
7. סיפגו את הנחיתה, השתמשו בגוף כמערכת השיכוך הכי טובה שיש לכם והמשיכו לרכב.
הינה כמה דגשים:
אם אתם חדשים לעולם הדרופים, התחילו עם גובה מדרגה עד חצי גובה גלגל או גובה מדרכה בעיר.
התאמנו להגיע למצב שבו שני הגלגלים נוחתים יחד.
אם הגעתם למצב שליטה בגובה זה, עברו לגובה שמעל גובה גלגל אך הקפידו על גישה נוחה, מבט להמשך הרכיבה ומהירות זרימה מתאימה.
קו הגישה חשוב מאד, תעמדו 5-6 מטר מהדרופ ותבדקו אם הגישה ברורה לכם, ואז התקדמו בצעדים על גבי קו הגישה ותנסו למצוא נקודה בערך 2 מטר לפני הדרופ שממנה תביטו הלאה אל הנחיתה ואפילו רחוק יותר, דבר אשר מאד עוזר לזרימה, תנוחה נכונה על האופניים והמשך נכון של האופניים אל הנחיתה.
סיכום:
* שימרו על מבט קדימה להמשך הקו היציאה מהדרופ לאורך כל הביצוע, מבט קצר לנק. השיחרור, ואז בשיחרור מבט קצר על נק. הנחיתה ואז הרימו מבט להמשך הרכיבה.
* שימרו תמיד על קו הכניסה והיציאה, שימו לב לסיכונים מיותרים כמו גדמים או עצים, מצב הקרקע וכדומה. אם אתם עדיין חוששים, נסו לרכב את הסלופ, והרגישו את השטח של הנחיתה.
* אם אתם מרגישים שאתם מגיעים מהר מידי או לאט מידי, עברו לאלמנט נמוך יותר לשיפור הטכניקה.
בהצלחה.
האצה ללא פידול
אחרי שלמדנו עמידת מוצא ועבודת קרסוליים נכונה, למדנו גם לרדת מדרגה וכיצד כדאי לעבוד עם החזה לפני המכשול ומה לעשות על המכשול, הגיע הזמן ללמוד לפמפם.
עד היום ידעתם כי כדי להאיץ, עליכם לפדל או לרדת מדרון תלול, אך יש עוד דרך, דרך שתחבר אתכם לסינגל, דרך שתעזור לכם לזרימה ולשליטה, פמפום.
אז בוא נתחיל להבין את הקשר בין פמפטרק לסינגל -
מזה פמפום ואיך מבצעים אותו?
אם לא ביקרתם עדיין בפמפטרק, כדאי מאד שתבקרו. למעשה פמפום מתבצע כשאתם קלים בעלית הפמפ וכבדים בירידה מהפמפ.
או במילים אחרות, כשאתם עולים משהו אתם מאיטים, ככל שתהיו יותר קלים, תאבדו פחות מהירות. וכשאתם יורדים
משהו, אתם מאיצים, ככל שתהיו יותר כבדים בירידה, תאיצו יותר.
אז מתחילים באימון פמפטרק ואז עוברים לשטח. פמפום הופך אתכם ליותר אגרסיביים \ אקטיביים, ובכך יותר בשליטה. פמפום עוזר לכם לרכב מהר יותר בקטעים לבעייתי לפדל בהם. ע"י שימוש נכון בחלוקת המשקל, היכולת להיות קל בחלק הקדמי וכבד באחורי בתזמון הנכון, ימנע מיכם להתנגש בדברים, תתחברו טוב יותר לטוואי השטח ותהיו הרבה יותר בשליטה.
פמפום יעזור לכם בזרימה והחיבור שלכם לסינגל, תרימו את הראש וחפשו את אותם פמפים בשטח, בליטות של אדמה וסלעים, בורות והפרשי גובה...הם שם, בכל סינגל.
שמעתם על Aaron Gwin? הוא זכה בתחרות דאונהיל ללא שרשרת, כלומר הוא ידע כיצד להאיץ ללא פידול בצורה מושלמת שזיכתה אותו בניצחון, הינה הסרטון -
פמפום גלגל קדמי - כדי לקבל מקסימום מהירות, כשמגיעים לשיא גובה הפמם או המכשול, הורידו טיפה חזה לכיוון הכידון, ואז למרפקים יהיה יותר טווח תנועה, וכשהגלגל הקדמי יתחיל את הירידה מהמכשול, עיזרו לו ע"י דחיסה (פמפום)
פמפום שני גלגלים - אם צברתם מהירות גבוהה, יתכן ולא תספיקו לדחוס רק את הגלגל הקדמי או טוואי השטח לא יאפשר, הכי פשוט, הישארו בעמידת מוצא קרבית, מרכז האופניים ודיחסו עם הרגליים (כמו לעמוד על מד משקל ולנסות ולעלות את המשקל, או לחילופין לנסות ולהרחיק את האדמה מיכם ע"י הרגליים), זה כבר יבצע פמפום של שני הגלגלים.
פמפום גלגל אחורי - כשהמהירות גבוהה ואין זמן לדחיסת גלגל קדמי או אפילו את שני הגלגלים, נבצע דחיסה שמאד דומה למנואל אשר תתרכז בגלגל האחורי ותקל על הגלגל הקדמי להתרומם לקראת המכשול הבא, אם הוא פמפ בפמפטרק או בליטת אדמה או סלע. בדרך כלל נשתמש בטכניקה זו כשנרכב מהר ויהיה רצף מכשולים.
פמפום ללא גלגלים - הגענו למהירות גבוהה, לא ניתן באמת למפמפם אז נעבור לבאני הופ. בפמפטרק נקפוץ מפמפ אחד וננחת בחלקו האחורי של הפמפ הבא, כלומר לתוך הסלופ הירידה. ואז נדחס עם הידיים. בשטח טכניקה זו תיקרא "דיבלול" כאשר נחבר שני מכשולים כאמצעי להאצה או מעבר מכשולים.
ביצוע פימפום צעד אחר צעד
1. דוחפים כלפי מטה - ככל שתגיעו מהר יותר לפמפ או למכשול כדאי להתחיל את התנועה מוקדם יותר. דוחסים את הבולם הקדמי בשלב זה כדי להקל עלינו בשלב הבא.
2. הרמה - עוזרים לגלגל הקדמי לעלות את המכשול על הרמה של הגלגל הקדמי. כשאנחנו מפמפמים לא נבצע הרמה של הגלגל הקדמי ע"י מנואל אלא כאשר אנחנו בתנוחה קרבית נבצע הרמה בצורה היעילה ביותר ע"י המרפקים.
3. מעבר משקל קדימה - כדי לא להישאר עם משקל הגוף על הגלגל האחורי, עלינו להעביר משקל גוף קדימה מכיוון שהגלגל הקדמי עבר את שיא גובה המכשול או הפמפ. ע"י העברת המשקל קדימה למעשה עכשיו נהיה במרכז האופניים. אם נרצה להצמיד את הגלגל הקדמי למכשול בגלל המהירות שלנו, נצטרף להעביר את המשקל שלנו קדימה אף יותר. במידה וצברתם מספיק מהירות, לאחר רצף מכשולים, פשוט הישארו במרכז האופניים זה יספיק.
4. דחיפה עם הידיים - הצמדת הגלגל הקדמי למכשול לשם צבירת מהירות תעשה ע"י דחיפה של הידיים. שכיבות שמיכה למשל הינו תרגיל מצויין לחיזוק שרירי חזה שעובדים בשלבים הללו.
5. דחיפה עם הרגליים - ביציאה מהאלמנט, דחיסה ע"י הרגליים יכין אתכם לאלמנט הבא ויוביל להכי הרבה האצה.
פמפום בשטח
אין ספק שללמוד לפמפם ולהתאמן על זה, כדאי מאד להתחיל בפמפטרק. לאחר מספיק אימון, רצף הפעולות יסתדר לכם ותוכלו ליישם את זה בשטח. גם אם לא תצליחו להאיץ, המפמום יעזור לכם לשליטה באופניים ולזרימה. אני מוצא שפמפום עוזר מאד לאחיזת הצמיגים בקרקע ולמיקום על האופניים. כמו כן, סינגלים שאתם מכירים מצויין, ברגע שתתחילו לפמפם, תרכבו אותם הרבה יותר מהר, חשוב תמיד להישאר בשליטה ולהאיט בהתאם.
זיכרו תמיד להרים מבט ולסרוק את השטח, כל שקע או ירידת סלע, יהפכו להזדמנות להאצה.
לא צריך אלמנט גדול מאד, גם קטן יכול לתרום מאד, כמו בתמונה הבא -
גינות סלעים ושטח טכני, מסולע ואגרסיבי, רק ידרוש מיכם עוד יותר לפמפם כדי לזרום אותו טוב יותר, מהר יותר ובטוח יותר. במקום רק "להחזיק חזק" או "לשרוד" גינת סלעים, תוכלו ע"י פמפום ודרוס, לגהץ, ולעבור את השטח ביתר קלות. הינה דוגמא לפמפום קדמי ובאני ברצף מכשולים, משני כיווני צילום -
פמפום באויר
ישנם מצבים בהם תרכבו מהר והצמדת גלגל קדמי לסלע או לאדמה רק יאיט אתכם (לדופן הרחוקה מיכם, לצד היורד של הסלע, כמו בפמפטרק, החלק שאחרי שיא הפמפ). במהירות גבוהה אתם גם תזהו שרצף אלמנטים ומכשולים הוא עיקר האתגר. היכולת שלכם להרים מבט, לתכנן מהלכים מראש ולקבוע לאן אתם רוצים שהאופניים ילכו ומתי. במצבים כאלו תצטרכו לבצע פמפום אוירי, זו אותה תנועת פמפום, תנועת חתירה אשר תשלח את האופניים לנק. הנחיתה הרצויה. זה לא בדיוק פרי-ג'אמפ או באני הופ, אנחנו נשארים במרכז האופניים ועובדים ע"י פמפום להרים את האופניים מהאדמה במידה הרצויה כדי שהאופניים כלל לא יגעו בסלע בנק. היציאה, כי אותה נק. אותה בליטה, יכולה להאיט אתכם.
ביצוע פמפום אוירי
1. פמפום שני גלגלים לפני האלמנט - במהירות איטית, תצטרכו לבצע פמפום קל של שני הגלגלים (הוסבר למעלה) כדי לקבל אנרגיה שתעזור לכם לשלוח את האופניים למעלה וקדימה. במהירות גבוהה תנועת הפמפום תהיה קלה ביותר. מבחינת מיקום על האופניים, תהיו במרכז האופניים בתנוחה קרבית. מרפקים מופנים החוצה לשם מקסימום גמישות וטווח תנועה.
2. הרמה - בהיגעכם למכשול, עליכם להרים טיפה את האופניים אליכם כדי למנוע מגע עם המכשול, וזאת כדי לשמור על המהירות שלכם. במקרים מסויימים, הרמה לא תידרש בגלל צורת הסלע ולכן הדבר היחיד שידרש יהיה ניווט עדין של האופניים לנחיתה. בשלב זה עליכם לזהות את נק. הנחיתה.
3. ניווט לנחיתה - כשאתם מבצעים נכון את השלבים הקודמים, אתם נמצאים במרכז האופניים, תקבלו מקסימום שליטה, ובשלב זה תובילו את האופניים לנק. הנחיתה כאשר עליכם כבר להרים מבט לנק. היציאה, המשך הסינגל. זה חלק קל לתיאור אך יותר מאתגר ליישום, זה דורש לא מעט אימון, תמיד להרים מבט לשלב הבא.
4. יציאה - המשך הרכיבה המהירה שלכם תלויה לא מעט במיקום על האופניים והמבט שלכם. אם הצלחתם להרים מבט לכיוון היציאה, היציאה תהיה קלה ומהירה. אם המכשול יחסית גדול, עליכם יהיה לספוג את הנחיתה ולהחזיר את עצמכם כמה שיותר מהר לעמידת מוצא לקראת המכשול הבא.
הינה כמה דוגמאות מכמה זויות -
שלח הודעה:
© 2013 by Avner Firon MTB Guide