המעבר לשליש כוח (לבו אס אל)

שנתחיל מהסוף?

שורה תחתונה?

כרוכב אנדורו, לא מעוניין לסחוב 15 קילו יותר!

זהו, זה הסיפור אני חושב.

כשהגיעה הקורונה וראיתי שחבר לא מפדל ואף מתרחק ממני (הוא עם אופני 100 ממ) כשאני מפדל בכל כוחי את אופני האנדורו בכביש כי היה סגר ולא יכלנו לנסוע עם הרכב ליער, אז רכבנו לשם...

אז רכשתי את אופני השבילים הקלילים שלי YT IZZO שמתי צמיגי קרוס ולמדתי לרכב מרחקים ולהנות מפידול.

עברתי עם הזמן לטייץ, ביב, נעלי קליטים וכל הטוב הזה...ובאמת שנהנתי.

אבל משהו במקביל קרה, הבטחון ירד, האגרסיביות ירדה, כשאתה ממוקד מרחק, למה להסתכן כשמגיעים למכשול מאתגר? בייחוד עם קליטים שאתה לא רגיל אליהם אחרי 15 שנה על פלאטים.

ואז הקורונה קצת הורידה רגל מהגז והגיעה הטיסה השנתית למורזין, חלום כל דאונהילר ורוכב אנדורו אגרסיבי...וחזרתי לרכב על אופני האנדורו שלי (טרנזישן סנטינל), כדי להתאמן ולהתכונן. ומצאתי את עצמי פשוט משקשק מכל מכשול כמעט, אולי אני מגזים אך קפיצות שכבר שיחררתי, חששתי לשחרר ובמשך חודשיים נלחמתי לחזור לעצמי ולא הצלחתי לחזור ב100%.

בנוסף, בתהליך החזרה, קלטתי שאני רוכב 10 קמ עם האנדורו ואני פשוט גמור מעייפות, לעומת עם אופני השבילים רוכב 20 קמ ויש עוד המון כוח לעוד.

אז אופני האנדורו חזרו למחסן, אופני השבילים החליפו צמיגים לצמיגי אנדורו, הקליטים הוחלפו חזרה לפלאטים, ורכיבות האנדורו שלי עברו למיני אנדורו עם אופני השבילים. מיותר לציין שאופני שבילים אינם מתאימים באמת כדי לשחרר עד הסוף ולכן שוב, הביטחון לא יכל לחזור ל100% בצורה זו.

מוכן או לא, נסעתי למורזין עם אופני האנדורו והיה כיף, אך תחושת חוסר הביטחון ישבה אצלי בבטן וליוותה אותי במשך כל אותו שבוע. עולה עם הרכבל ורק חושב איך ניתן להמשיך להתאמן על אנדורו, קפיצות, תלולים ומהירויות, מבלי לסבול בעליות...

עם החזרה שמעתי על אופני החשמל שהם חשמליים אך לא על מלא, לא כבדים כמו אופניים חשמליים באמת...שווה בדיקה.

כמי שרכב על אופניים חשמליים על מלא כמעט שנה, הייתי חייב לבדוק את החשמל החדש, הסיבות שויתרתי על החשמל בגלגול הקודם הן בעיקרן:

הרגשתי שאין עניין, לא חייב לדייק בבחירת הקוים, לא חייב לדייק בפניות או בקפיצות, הכל הפך להרבה יותר קל, אני טרמפיסט, הם לוקחים אותי לרכיבה ולא ההיפך. אז מעבר למשקל הכבד שמנע ממני לפמפם ולרחף כמו שאני אוהב, והכל הפך לדריסה, גיהוץ וקיסוח...פשוט השתעממתי.

אז לבחון שוב חשמל?, הגעתי לזה עם הרבה חששות. התמזל מזלי ובחור סופר נחמד שמכר את האופניים שלו, נתן לי רכיבה לבחון אותם. האופניים היו Specialized Levo SL, דגם שאתם יכולים לקרוא עליו רבות, בקצרה נאמר שהעזרה החשמלית שלו הוא כשלישי אם לא כרבע מאופניים חשמליים רגילים. המשקל גם בהתאם, לעומת 24 קילו אנחנו מדברים על 17-18 קילו.

אני זוכר כשהתחלתי לרכב דיי מהר, האופניים שלי היו 18.5 קילו

ועשיתי איתם הכל, כך שהמשקל של 18 קילו נשמע לי כמו

משקל סביר בהחלט.

אז יצאתי לשטח על אופניים שהם לא שלי אחרי שסידרתי לחצי אויר בצמיגים למה שאני רגיל (27-28 PSI אחורי ו23-25 קדמי), ולחצי אויר בבולמים לא נגעתי כי אני והמוכר אותו משקל בערך.

לספשלייזד יש 3 מצבים, אקו, טרייל וטורבו. בשתי רכיבות המבחן הללו הייתי כמעט לגמרי על אקו, כי טרייל וטורבו (או בוסט), הרגישו לי פחות טבעיים. האקו הרגישו לי לגמרי כמו אופניים רגילים רק ששוקלים 9 קילו בפידול. כשנותנים פדל אין את התחושה שאתה עף קדימה (תכלס גם לא בטרייל וטורבו - חיבור המנוע עם מערכת ההינע מאד מתקדמת ונותנת תחושה מאד טבעית) ובכך הרגישו לי ממש כמו אופניים רגילים.

היה לי חיבור נהדר באותן רכיבות מבחן, אכן כבדים יותר מהאנדורו הרגילים אך לא קרובים בכבדות ועייפות של חשמל על מלא. הצמיגים הם כמו של אופניים רגילים והתחושה טבעית, פמפום היה כמו שאני אוהב, לגמרי, רכיבה מהירה וזורמת, ובאני הופ ומנואל ניתן לבצע בקלילות. הצ׳יינסטיי קצרצר, הקוקפיט צפוף (אני רוכב על לארג׳ והגובה שלי 181 סמ).

בגלל הצפיפות שטובה לרכיבה טכנית, בזמן אויר כיף להזיז את האופניים וזה גם קל. תוספת המשקל הקטנה רמוסיפה יציבות ושליטה במידה הנכונה.

באותו שלב לא הייתי בשל לרכישה וחיכיתי. אבל לא עברו כמה שבועות וניסיונות שלי להנות מהאנדורו שלי...הבנתי שדי להמתנה ורכשתי את אותו דגם רק מהחנות שנשאר להם דגם אחרון בדיוק במידה שלי.

אחרי כמה שינויים והחלפות חלקים, יצאתי לדרך ומאז אני כחודשיים עליהם ויכול לתת כמה מילים על החוויה.

השינויים שביצעתי: העברתי את גלגלי הקרבון 443 שלי, ואיתם הצמיגים אסגיי 2.5 קדמי וdhr 2.3 אחורי, וכן החלפתי מבולם קדמי פוקס 34 ל36 ודבר אחרון ומשמעותי החלתי לdpx2 בולם אחורי (בחנתי קפיץ והקפיץ הרג את הפופיות, הזריזות והכיף באופניים הללו עבורי).

כשמסתכלים על זה בעצם אני באבזור מאד דומה לדגם expert להם.

אז איך אני מסכם את הסיפור:

איך זה לעומת חשמל על מלא?

אז היו לי כמעט שנה אופניים חשמליים על מלא. אחרי זמן קצר הבנתי שאקו זה לא מספיק כוח ולכן עברתי לטרייל ומשם רוב הזמן כבר רכבתי בבוסט, ודיי מהר השתעממתי. כשאני משווה את האס.אל לאופניים חשמליים על מלא, אין ספק שחסר כוח. כשאני מסתכל על חבריי המחושמלים שיושבים כבכורסאת טלויזיה והרגליים בקושי מתאמצות והם מתרחקים ממני, זה יוצר תסכול כאילו אני לא בכושר.

כאן חשוב לציין אם מי אתם רוכבים, אם החברים שלכם רגועים וסובלניים ומפדלים באיזי, לא תרגישו כל בעיה. כמובן שאם תרכבו עם חברה על אופניים רגילים, גם פה אין בעיה. כמו כן, מה אתם אוהבים לרכב, אם אוהבים לנסות שבילי אופנועים מדורדרים ומסולעים, אוהבים לבצע סינגלים שעד כה ירדתם אז לעלות אותם? ככל הנראה חשמל על מלא יתאים לכם יותר.

אם אתם רוצים לרכב באותם מקומות כמו עם האנדורו, אותם עליות ואותן ירידות...אז האס.אל ישפר את חייכם. כמובן האופקים יתרחבו ותרכבו גם דברים חדשים.

אני מתייחס לאס.אל כמו אופני אנדורו רגילים לחלוטין ולכן עולה בשבילים לבנים רוב הזמן ויורד בסינגלים, ונהנה מכל רגע (או בסינגלים שמיועדים לפידול בעליה).

חשוב לציין שהקלילות של האס.אל יחסית לחשמל על מלא מורגש מאד ואם אתם אוהבים קפיצות, לפמפם, לשפר באני הופ וכדומה...לדבלל...אס.אל ינצח כל יום את החשמלי המלא שכבד כמו טנק וללא ספק היתרון שלו הוא לא בריחוף אלא בגיהוץ, דריסה. אתם תראו חברה מחושמלים על מלא יורדים דברים ותחזיקו את הראש, המשקל והצמיגים הרחבים נותנים להם יציבות אחרת לחלוטין. אז שוב, הכל תלוי מה חשוב לכם ומה אתם עושים עם האופניים.

באס.אל צמיגים כמו של אופניים רגילים, ובניגוד לחשמליים שללא עזרה נתקעים במקום, כאן תוכלו לפדל גם ללא מנוע עם 12 הילוכים, וכשתתנו גז ותגיעו ל25 קמש והמנוע יפסיק לעזור, תוכלו להמשיך לפדל ולהגביר מהירות לעומת חשמליים על מלא שהמשקל שלהם מונע מהם באמת לפדל ללא מנוע.

כושר:

כמי שיש לו זוג אחד רגיל לפידול מרחקים וטיפה טכני, ואופניים חשמליים במקום האנדורו...אני כל פעם מרגיש את הפערים. נהנה מאד מהקלילות של אופני השבילים והפידול הטבעי, אך נהנה מאד מהביטחון, קפיצות ודריסה של האס.אל, מבלי לסבול בעליות.

כשאני עולה על האס.אל אחרי כמה ימי רכיבות על הרגילים, מיד אני מרגיש בפער גם באקו שהפידול קליל יותר.

בפידול באס.אל מאד נוח ומאד מזכיר את הרגילים, אין את הניתוקים של המנוע ולכן תחושה טבעית וטובה.

המנוע נותן את מירב העזרה כשהפידול מהיר, קיידנס גבוה. ולכן אני מוצא את עצמי לא אחת מפדל בחוזקה ובקצב מהיר בעליות. מתנשף, מזיע ומתעייף.

באס.אל לעומת רגילים, פחות תגיעו לתשישות, עינוי, עייפות. כן תוכלו לעלות קצב ודופק, כן ריאות וכן כוח ברגליים, אבל למקטעים קצרים כי בכל זאת, אנחנו בישראל ורוכבי אנדורו לא מחפשים עליות ארוכות:-)

שורה תחתונה, הכושר לא ירד בעיקר בגלל האהבה שלנו למהירות בכל כיוון, ולכן פחות נתאמץ בעליות. אם אלו האופניים היחידים שלכם, מזה משנה מה רמת הכושר כל עוד אתם נהנים ומרגישים טוב. יצאתם, רכבתם, זזתם...

האם ניתן לפדל ללא מנוע?

בהחלט כן. ביצעתי לא מעט עליות ללא מנוע והילוך 12 עובד מצויין. ממש כמו שרכבנו בעבר, כך גם כאן, 18 קילו עם גלגלים 29, מפדלים בסדר גמור, זה לא כמו בחשמל על מלא, טנק שנעצר במקום ברגע שהמנוע כבוי. אז אם יש תקלה או סוללה מסתיימת, הכל בסדר.

עליות:

למרות שבוסט/טורבו ממכר וכיף שחבל על הזמן בגלל הקלילות והזריזות שניתן לתקתק כל רכיבה ולהתמקד בירידות, והרבה מהן, אקו עדיין ירגיש יותר קליל מכל פידול עם אופניים רגילים, אך כשזה נהיה מאד תלול, 18 קילו אופניים פלוס הרוכב, זה לא כזה קל, וכוח הפידול מסתמך בעיקר על הרוכב. אם יש לכם כושר מעולה, ואם לא, אתם תעברו לטרייל.

באופניים האלו יש הרבה יותר שימוש בכל 12 ההילוכים יחסית לחשמלי על מלא.

ויש יותר תלול בכושר הרוכב. זה נחמד שרוצים לעבור קטע קצר תלול או לתקתק חזרה לרכב ולשים בוסט או טרייל.

אפשר גם לרכב רק באקו ולחסוך סוללה ולעבוד יותר על כושר, כי בסה״כ אתם תרכבו יותר באותו פרק זמן שהתאפשר לכם.

אוסיף גם שכשרטוב, אני מכבה מנוע על סלעים כדי שהאחורי לא יפרפר, וזה עובד מדהים. מדר״כ אקו גם סבבה אבל תלוי בתלילות והמורכבות של עליית הסלעים.

ירידות:

פשוט נהדר. החלפת הבולמים מאד חשובה למי שרוצה לתת בראש. ועם הצמיגים הללו, אני מקבל ים אחיזה ושליטה. בבוץ, ברטוב, במדורדר, בתלול, ובכל ורסיה אגרסיבית אחרת.

יחסית לאופני האנדורו שהיו לי (טרנזישן סנטינל עם מהלך 140 ממ אחורי ו160 קדמי), הLevo SL מצויידים עם 150 ממ אחורי ו160 קדמי, בגירסת אקספרט. שיטת השיכוך שונה ועבורי כל השינויים הללו היו רק לטובה, לא משנה עכשיו מנוע או בלי מנוע. תוספת השיכוך נותן ביטחון ויכולת דריסה ומהירות גבוהה יותר.

עוד שינוי שעבורי היה רצוי ומבורך הוא הwheelbase הקצר, והchainstay הקצר. כל אלה יחד עם reach יחסית יותר צפוף למה שהייתי רגיל, נותנים קלילות, ויכולת משיכה למנואל, פמפום ובאני, מאד נוחים וקלים.

אז אולי המאפיינים הקצרצרים הללו עבורכם אינם יתרון מכיוון, שאופנים ארוכים נותנים ביטחון ודריסה במהירויות מאד גבוהות, אך עבורי, יותר חשוב לי שקל למשוך למנואל, קל לתת דרופים פתאומיים בלי חשש שהקדמי יצנח, זה נותן ביטחון ואתם מתפתחים, הטכניקה משתפרת.

לי הקפיצות יותר חשובות ולטעמי אין לנו כאלה סינגלים מהירים וארוכים מספיק כדי באמת להנות מwheelbase ארוך.

קפיצות:

כאן האופניים ממש זוהרים, כי יחסית למה שהייתי רגיל, לטנק ארוך שדרש כל פעם שקפצתי משהו לפחות 2-3 ניסיונות להתאפס ולבצע נכון...כאן על הפעם הראשונה אתה טס ובכיף. בוא נגיד שיש קיקרים בבן שמן ומשגב שעל הניסיון הראשון, נתתי יותר רחוק ויותר בביטחון (לתדהמתי).

קל מאד להזיזם באויר ולשפר טכניקת קפיצות ולשפר את הסטייל.

כמו כן, הרבה פעמים הבניה בארץ של קיקרים היא של ילדים שבונים קיקרים קצרים בגלל שהאופניים שלהם קצרים, ואז עם אנדורו ארוך, יותר מורכב לשחרר את הקיקר בכיף. עם האס.אל אני מוצא שזה הרבה יותר קל ובטוח.

וכמובן כמו עם כל חשמל, יותר קל לעלות לעוד ניסיון ועוד קפיצה, בפידול :-)

סיכום:

הכל תלוי במה שחשוב לכם. אני חושב שהפער בין רגילים לחשמל מצטמצם מאד, בייחוד במקרה הזה, ולא רק בגלל התחושה של המשקל כששמים את האופניים על הרכב אלא גם בסינגל.

אני נהנה מימים שפחות יש לי זמן או כוח ואז באמת הרבה יותר קל לי לצאת...וההנאה, מימד ההנאה פה ללא ספק עבור רוכב מנוסה וותיק, הוא אדיר. פשוט הרבה יותר קל וכיף, נ ק ו ד ה.

אני מבין רוכבים רגילים שכועסים או אף שונאים חשמל, אבל לא צריך להתייחס לזה בצורה הזו. מבחינתי כשברך ימין שלי כואבת, למה לסבול ולעשות לעצמי עוד נזק?

ולכל מי שיש רגילים, אנדורו, ולא רוכב כל כך הרבה...למה רוב הרכיבה לסבול? זה אמור להיות כיף. (רוב משך הרכיבה אנחנו מטפסים, זו המציאות)

יתרון ענק שחשוב לציין לסיום, זה פותח אפשרויות, אפשר לטייל, אפשר לנסות מסלולים חדשים, אפשר לנסות מסלולים ארוכים יותר. ועוד לא דיברתי על זה שיש סוללה חיצונית שניתן לרכוש וזה נותן עוד חצי סוללה, זה מטורף מבחינת המרחק שניתן לבצע.

תעשו מה שכיף לכם, זה תחביב, אם בא לכם להתמקד בכושר, אז אולי רגילים עדיף. אם המשקל ממש מפריע לכם אז רגילים. אבל אם אתם עסוקים, אין מספיק רכיבות בלו״ז, והביטחון, בטיחות, וטכניקה חשובים לכם, ובא לכם לנסות עוד דברים ולהרחיב אופקים, אולי זו אופציה לא רעה בכלל.

בנימה אישית:

את רוב הרכיבות שלי אני עושה לבד בגלל יומן עמוס, וכשזה המצב, לא כזה משנה מה אחרים חושבים או אומרים, עשיתי מה שטוב לי. נהנה מאד מהרגילים והחשמליים הקלים (יחסית) שלי, זה נותן לי ספקטרום רחב מאד לרכיבות שונות ומשונות, להכיר אנשים חדשים ולרכב עם רוכבים מקשת רחבה של סגנונות.

צר לי על ההשמצות, ההערות הלא נעימות שלא אחת אני פוגש בסינגל מרוכבים על אופניים רגילים. לטעמי בעיקר זה מגיע מרוכבים שפשוט לא ניסו, חוששים, מקנאים...לא משנה הסיבה...מיותר!

בסופו של יום, זה תחביב, זה אמור לתת לנו מקום לברוח, לשכוח, לחייך, לחוות חוויות חדשות ולהעביר את החיים בישראל הקטנה והרועשת, עם טיפה יותר טוב והנאה...אז מה זה משנה על מה אנחנו רוכבים, העיקר לרכב וכמה שיותר!!!

הינה בלוג שצילמתי בנושא שדיי מסכם את המאמר :-)