חשמל על מלא - השינוי הגדול

אני יכול להכריז שאני 20 שנה רוכב!

וכמובן מרביתן על אופניים אנלוגיים, רגילים.

ההתחלה היתה על אופניים זנב קשיח שהוחלפו לשיכוך מלא אחרי כמה חודשים בודדים ומשם השאר היסטוריה.

דיי מהר הבנתי שעבורי הקפיצות, הירידות והטכני זה הכיף ולכן טווח השיכוך עלה מאד מהר ל200 מ״מ ועם הטכנולוגיה והקידמה לאט ירדתי ל160 מ״מ שהספיק להכל, בייחוד כשגלגלי 29 הפכו לסטנדרט החדש.

מאופני פרירייד, לאול מאונטן, לאנדורו, לדאון קאנטרי...והיד עוד נטויה (בייחוד לכל אנשי השיווק שם בחוץ).

מה שהכי קירב אותי לחשמל או הקש ששבר את גב הגמל היו שלושה דברים עיקריים:

1. המעבר לדאונקאנטרי - מהלך 110-130 מ״מ שמתגלגלים מדהים, עם צמיגים שמתאימים לגילגול וכו. למדתי שאפשר לפדל ולהנות מעליות ומנוף אין סופי בטיולים מרובי קילומטרים.

2. כדי לבצע רכיבות ארוכות חייבים לתחזק את הכושר בצורה מאד רצינית וזה דורש מחויבות והרבה זמן.

3. איבדתי את הביטחון לרכב ולשחרר עם אופני דאונקאנטרי כמו ששיחררתי עם האנדורו ועם הזמן גם כשהייתי עם האנדורו, הביטחון לא היה זה, הטכניקה הפכה חלודה.

אז הפתרון היה ברור, הייתי חייב משהו שייתן לי את האפשרות לפדל לכל כיוון ובכיף. לבצע טיולים ארוכים אך אם יש אלמנט רציני, לשחרר מבלי לחשוש שהאופניים יתפרקו או אני.

בשלב הזה עברתי באופן מלא לאופניים חשמליים שליש כוח - הלבו אס אל, ועל כך כתבתי כאן.

אז למה בעצם עזבתי את האופניים החשמליים שליש כוח לחשמליים על מלא?:

החשמל שליש כוח נתן לי המון מבחינת עזרה והצליח להרחיב לי אופקים. לפחות לתת טעימה ממקומות חדשים שמעולם לא רכבתי בהם. אני בטוח שאתם מכירים את התחושה הזו, לפחות הותיקים שביניכם, שרוכבים בסופ״ש שוב באותם סינגלים, באמצע שבוע שוב באותם סינגלים...

אז עם החשמל היו רכיבות שכבר לא רכבתי בסינגלים מוכרים וגם במקומות מוכרים הכל השתנה, עליתי מה שירדתי ועוד כל מיני גיוונים ומשחקים כאלה ואחרים.

שורה תחתונה:

1. עם הטעם הגיע התאבון, והחשמל שליש כוח לא הספיק באמת למקומות התלולים החדשים. תלול מידי, עם כל הכושר בעולם, הסלעים וקטעי העליה פשוט היו יותר מידי.

2. רוב חבריי עם הזמן כבר היו עם אופניים חשמליים על מלא, ולמרות הכושר שלי הרגשתי שאני מתאמץ או שהם מורידים רק כדי לרכב איתי באותו קצב.

3. זה לא רק עניין הכושר והקצב, בזרימה בקטעים סופר טכניים הרגשתי שאני ממש על הקצה, על גבול הסכנה, כשאני רואה את חבריי פשוט זורמים בקלילות. ללא ספק המשקל, רוחב הצמיגים והגאומטריה הארוכה והקרבית יותר של החשמליים על מלא עזרו לחברים, והראו לי את הדרך לשדרוג הבא.

המשקפיים איתם אני בוחן את החשמלי!

אופניים חשמליים על מלא שוקלים בין 22 ל25 קילו. אם תקחו אותם לבן שמן (יער יחסית שטוח), לכחול (סינגל הרצל) לדוגמא, ביום טוב תרגישו את העזרה העצומה, אך לא מעבר לזה, ההפך, תרגישו שיש כאן מפלצת כבדה ואולי אף מסורבלת שלא כדאי להתקרב אליה.

אני מתכוון, כשאני ניגש לאופניים חשמליים על מלא, אני חושב על הייעוד שלהם?

אני חושב על הרים מטורפים בשוויץ, באירופה...עליות תלולות, שטח סופר אגרסיבי, ירידות סופר קשוחות...שהמשקל פשוט יעזור, יקל על הרוכב, יוסיף שיווי משקל, יוסיף שליטה וביטחון.

לפני כבר 6 שנים באיטליה, ראיתי את הניצנים הראשונים של חשמל על מלא, עליות של 800 מטר שלא ניתן לעקוף (שעשיתי בפידול על רגילים), עליות שלוקח לאופניים רגילים שעה ושעתיים, ואתה מסיים גמור לקראת הירידה...פתאום אותם רוכבים מחושמלים, לא צריכים הקפצה או רכבל ובאופן עצמאי וחסכוני ויעיל, עולים ונהנים מהירידות הארוכות שיש להר להציע.

יאללה בוא נתחיל -

הכושר:

בוא נדבר על הפיל שבחדר, מה עם הכושר?

כמה נתונים שכדאי לקחת בחשבון -

• מניסיוני האישי מעבר בין זוגות רק בילבל והיווה בעיה לצבירת ביטחון וטכניקה טובה על כל זוג שרכבתי עליו. מיקוד בזוג אחד תמיד הוכיח את עצמו.

• מכאן נובע שאם אני לא עובר בין רגילים לחשמלי, פערי הכושר לא מעניינים יותר

• אחרי המעבר לחשמל, אני מבטיח לכם -

  • אתם תצאו יותר לרכב! (גם יום אחר יום שאולי קודם לא היה לכם כוח / כושר לזה)

  • אתם תרכבו יותר מרחק פר רכיבה (שינוי משמעותי)

  • אתם תבחרו עליות תלולות וטכניות יותר (באופן טבעי תרצו לבחון מה עוד אפשר לעשות שקודם לא יכולתם)

אני ב90% מזמן הרכיבות שלי, רוכב על אקו (מצב עזרה הכי ״חלש״), על עזרה של 35% (בספשלייזד לבו דור 3 ניתן לשנות כמה עזרה מקבלים). במצב זה, אני רואה בגרפים של הגרמין שאני עובד יפה מאד. אני אישית, בעיקר כשאני רוכב לבד, אני רוכב בקצב גבוה, מפדל חזק ולא נותן למנוע להניע אותי כמו טרמפיסט.

לאחר כמעט שנה עם חשמלי על מלא (והייתי לפני 3 שנים גם כעשרה חודשים על חשמלי של גוסט), אני יכול לומר שהפרמטר ״כושר״ לא רלוונטי יותר ומה שמעניין זה משקל הגוף. והשאלה האם תעלו במשקל?

באופן אישי ירדתי במשקל מאז המעבר לחשמל כי אני רוכב יותר, ולדעתי גם משקל האופניים עוזר כמו במכון כושר, פתאום עליתי למשקלים גדולים יותר ופלג גוף עליון שלכם יתחזק.

זה מאד אישי בשורה התחתונה, אני מאד מקפיד לפדל חזק ולכן אם הייתי חוזר לרגילים, אני מאמין שהכושר לא ירד בהרבה ואם כן, הוא יחזור במהרה.

משקל האופניים:

הנושא השני בחשיבותו לפי כמות האזכורים ברשתות החברתיות, המשקל.

כאן חשוב לי לשים את המשקפיים הנכונים כשאני בוחן את עניין המשקל.

אם אני מחפש משקל שיזכיר אופניים רגילים או יכולות של תנועה וזריזות כמו אופניים רגילות, אני כנראה לא במקום הנכון.

אם תקחו את האופניים למקומות קשוחים בתלילות שלהם (לכל כיוון), כמו למשל אשתאול שמרבית הסינגלים שם נפתחו ע״י אופנועים ומצב הסינגלים נע בין מדושדש לטכני מאד...פתאום המשקל יהווה יתרון מובהק.

עבורי המעבר מחשמל שליש כוח ששוקל כ18 קילו לחשמלי על מלא ששוקל כ23 קילו (לפחות), פתאום הרכיבה הפכה יציבה יותר, נעימה יותר ובטוחה יותר. כמובן המשקל הזה והיציבות הזו מוסיפה לביטחון ומשם גם המהירות שלי עלתה לכל כיוון, ומי שאוהב מהירות כמוני, זה תענוג.

לכל זה אני חייב להוסיף את הצמיגים - צמיגי החשמלי על מלא בדרך כלל נעים בין רוחב של 2.6 ל2.8 לעומת חשמלי שליש כוח ששם היה לי 2.4 אחורי ו2.5 קדמי. לא רציתי לסרס את הזריזות של השליש כוח ולכן הצמיגים היו כמו של אופני אנדורו רגילים וכך גם היית התחושה.

אבל בחשמלי על מלא, המשקל פשוט לא מעניין, הוא אף יתרון כמו שהסברתי. המשקל בקפיצות גם מוסיף לי יציבות ושליטה ומכאן שוב הביטחון עולה. אצלי הוספתי קפיץ קדמי ואחורי שמובילים לתחושה רכה יותר, בטוחה ויציבה אף יותר בכל תנאי שטח. באופניים הרגילים כל הזמן חישבתי משקל והתפשרתי על רמת השיכוך והחוויה, כאן אני לא צריך ולכן החוויה השתפרה מאד.

על האופניים אני שם היום כל מה שאני צריך - כלים, 2 בקבוקי מים, ואפילו נרתיק לסלולרי, לטובת רכיבה ללא תיק וללא פאוץ׳ שעבורי זה נהדר. פחות עומס על הגב, יותר חופש תנועה ברכיבה מהירה וטכנית. תענוג!

הטכניקה:

הטכניקה משתנה!

כל מה שהיה דרוש עם רגילים ועכשיו דרוש פחות, המוח והזיכרון השרירי שם בכיס אחורי למקרה הצורך, וטכניקות רלוונטיות יותר לחשמלי מתחדדות ומתחזקות. ואחד היתרונות הגדולים ביותר בחשמל - יכולת חזרה ואימון אין סופי, והרבה פחות עייפות או תשישות כפי שהיה לכם ברגילים, מה שמחזק את המיקוד שלכם ויכולת הלמידה. לדוגמא:

• ירידות טכניות - (עקב המשקל, הצמיגים והגאומטריה) אני מוצא את עצמי יורד קירות וסלעים ומקטעים הרבה יותר תלולים. זה מתחיל מניסיון אמיץ שאחריו מגיעות עוד בדיקות של גבולות שהובילו אותי להבנה שיש כאן מפלצת שאפשר לעשות איתה הרבה יותר ואם לא יותר אז לפחות את מה שעשיתי עד כה ביתר קלות, בטיחות וביטחון. עם הביטחון, הטכניקה משתפרת ומתחדדת. לומדים כיצד להעביר משקל נכון יותר, לזוז עם הגוף כדי לייצר מהירות ויציבות, לנצל את היתרונות הברורים של החשמלי.

• עליות טכניות - יתרון מובהק לחשמלי. עולים מקטעים הרבה יותר תלולים וטכניים. הטכניקה כאן בבירור משתפרת. דיי מהר מבינים שמה שידענו על עליות עד כה, זה כלום לעומת מה שעכשיו נוכל לעשות ולכן הטכניקה מתחדדת מאד ולומדים הרבה על מעברי משקל הגוף, פידול נכון וניצול המנוע.

• קפיצות - שיפור מובהק. המשקל מייצב את הספינה. אתם תקפצו יותר בגלל אפשרות החזרה האין סופית ואתם עם הזמן תקפצו גבוה יותר ורחוק יותר ומדויק יותר. החשמל נותן המון ביטחון בנושא הזה, אולי יותר מהאחרים.

• פניות - כאן הטכניקה אני חושב מצד אחד פחות מחודדת, אם אחרי כמה חודשים תחזרו לרגילים, תמצאו את עצמכם עפים מהסינגל. רוחב הצמיגים ומשקל החשמל מאד עוזר ולא דורש את אותו דיוק כמו קודם. אך עם זאת, אתם עם החשמל תרכבו מהר יותר ותגיעו לפניות מהר יותר ולכן כן תצטרכו לדייק את טכניקת הפניות שלכם אבל באופן יחסי לאופניים הנוכחיים.

• בחירות קוים - קבלת החלטות מהירה זה משהו ידוע בתחום שלנו, ועם החשמל אף יותר. קוים שקודם לא חשמתם עליהם יפתחו לכם מצד אחד, ומצד שני קוים שקודם היו אתגר, עכשיו לא תספרו כלל. הטכניקה תשתפר, הראיה שלכם של הסינגל תשתנה!

חשמל על מלא - תחום אחר? לסיכום:

אני מאד מכבד את כל מי שרוכב עם רגילים לכל סוגיהם מהכי אקסטרים ועד הכי לייט וטיול משפחות. עברתי המון סגנונות עד שהגעתי לחשמל. אני מבין שזה לא לכולם, אבל אם משעמם לכם כבר, אתם מתעניינים בנושא, הינה תקציר של מה תקבלו -

1. הכל אפשרי - מטיול קרוס של נופים ועליות, ועד סינגלים סופר טכניים שקודם רק אופנועים גיהצו. אני מוצא שאני היום יכול לשלב את כל העולמות אותם הכרתי לאורך השנים וביתר קלות. אני לא חייב הכנות מאד ארוכות של תזונה וכושר כדי לצאת ל60 ק״מ (גם ביצעתי 100 ק״מ טיול), כאשר תוך כדי אני משחרר דרופ או עובר מכשול מורכב.

2. אופני אפיק - בעליות התחושה היא לא פחות ממטוס קליל, ולא אני לא מתכוון לעזרה מוגזמת. שימו לכם 30-35% עזרה באקו וזה אמור להספיק להכל. התחושה תהיה כשל האופניים הכי קלילים שפגשתם פלוס 1. כלומר כל עליה ברת ביצוע עם 12 הילוכים, ואתם תעמדו על האופניים לרגעים ותעבדו יפה מאד אם תשמרו על קצב טוב.

3. אופני דאונהיל - הלבו דור 3 רק כדוגמא כי עליהם רוכב כרגע, הגאומטריה היא לא פחות מדאונהיל על מלא. עם אפשרות ורסטילית לשינוי הגאומטריה של זוית הראש עד 63 מעלות ועם בסיס גלגלים של 1225 ס״מ. עם הS4 (מידת האופניים) התחושה היא שאני יכול לדרוס כל דבר וכל מדרגה, האופניים פשוט הופכים הכל לעגול, רכיב, בר גלישה וזרימה.

4. מכונת אימון ורסטילית - כמה פעמים יצא לכם לעצור להתאמן על קפיצה או פניה? מה לגבי אחרי כמה חזרות של אותה קפיצה או פניה, לעלות ולבצע את אותו סינגל בשלמותו שוב ושוב? אז עם החשמל אני מוצא עצמי עושה הרבה יותר ירידות באופן כללי, וכשזה מגיע לאימון, אני יכול לעשות כמה חזרות שאני רוצה ולחזור ולבצע את אותו סינגל ממש כמו לעלות ברכבל חזרה לשיא הגובה. אה וכמובן להגיע ערני וטרי ומוכן לעוד ראן חזק.

5. אופניים לכל מצב - החשמל ייתן לכם לרכב בכל מצב. מדורדר או רטוב, בוץ או סלעי, החשמל עוזר ונותן לכם לפדל הלאה. אתם חזקים, מעולה תורידו את כמות העזרה ותאתגרו את עצמכם. אתם חלשים היום? לא מרגישים טוב? אין בעיה תשתמשו בעזרה ולא תצטרכו לוותר על רכיבה או יותר גרוע, לצאת בכוח ולסכן את עצמכם בפציעה בגלל חוסר ריכוז.

6. מיני אופנוע - 23 פלוס קילו, עם צמיגי 2.6. ויותר, בסיס גלגלים ארוך וזויות קרביות נותן לכם להגיע לסינגלים שאופנועים רוכבים בהם ובכך להכיר עולם חדש לחלוטין. לא עוד סינגלים הקבועים כל סופ״ש, אפשר לגוון, והרבה...מה שירדתם ניתן לרדת, ומה יורדים? כל פעם משהו אחר. מבן שמן ועד מדבר, בכל יער ומקום שהכרתי, עם החשמל גיליתי עולם חדש!

ואם קראתם את כל זה, כל הכבוד, עכשיו הבלוג במצולם -