לנצח את הפחד
התחושה כשמנצחים את הפחד...היה שווה את ההמתנה!
אחד האתגרים הגדולים ברכיבת אופני שטח, זה ביצוע או מעבר מכשול שנראה לנו גדול על מידותינו.
לא משנה כמה זמן אתם רוכבים ועל מה, אם אינכם רק מטיילים בשבילים לבנים, אלא רוכבי סינגלים, כנראה אתם מכירים את התחושה.
זה יכול להיות מדרגות סלע וגלישתם או מעבר טכני כלשהו או ביצוע קפיצה \ דרופ.
בשורה התחתונה, איך לעזעזל אנחו נצליח לבצע ולחזור עם חיוך מאוזן לאוזן הביתה?
הפיתרון הבטוח הוא סבלנות. כמובן ניתן לבצע משהו עם המון פחד, עד רמת עניים עצומות, כלומר לסיים ולא להבין מה קרה וגם לא בטוח שתצליחו לעלות ולבצע שוב כי יכה בכם פחד עוד יותר גדול.
מניסיון אישי, יש דרופים ששיחררתי ולקח לי שנה אחרי, לחזור ולבצע, מהריגרסיה והפחד שנוצר, וכל ביקור הפסיכולוגיה עבדה לרעתי והפחד רק התעצם. (דרופ המחטים למשל, למי שמכיר)
סיפרתי לחבר לא מזמן, שעבורי דרופים הם האלמנט המפחיד ביותר עבורי, כי כשהתחלתי לרכב, מהר מאד שידרגתי את האופניים, לאופניים עם 200 ממ אחורי ובולם הקדמי שהיה 180 ממ ששקל 3.5 קילו, כך שללא טכניקה, הוא היה צונח, או יותר נכון מצניח את הגלגל הקדמי. אתם יכולים לדמיין מה זה אומר בהקשר של דרופים, וחוסר טכניקה...בעיה!
אז הינה כמה טכניקות שעוזרות לי ואולי יעזרו גם לכם:
1. סבנות - חזרה למקום שוב ושוב בלי כוונה לבצע
אחת הטכניקות שאני דוגל בהן - חזרה לאותו אלמנט מבלי כוונה לבצע.
כשאני פוגש אלמנט חדש ומאתגר, אני דואג לעבור לידו ולעצור עליו בכל רכיבה באותו יער.
אין בכוונתי לשחררו, אלא רק לצבור היכרות עם כל סלע, גדם, ענף, שקע וגובה. מנסה פשוט להרגיש בנוח, ביטחון שנובע מהמוכר.
2. אימון ממוקד והכנה נכונה -
לאחר שהחלטתי שאני רוצה לבצע את אותו אלמנט, אני מתחיל לחפש אלמנטים דומים, קטנים יותר, שנוח לי לבצע, ואוכל עליהם להתאמן ולהוביל לתנועה אוטומטית, ללא מחשבה. כמובן הביצוע צריך להיות טוב ובטוח. לאחר שאני מרגיש מעולה, עובר לאלמנט טיפה יותר גדול או מאתגר וגם עליו מתאמן עד אשר מרגיש בבית ושקל לי מכל הבחינות.
אם אני מתמקד רגע בקפיצות, אני מנסה בכל רכיבה ביער שיש בו קפיצות, להתעכב, לשכוח את הסטראבה, לעשות חזרות, ולהשקיע חצי שעה באופן ממוקד רק בקפיצות, להרגיש בנוח, משוחרר וטוב לבב :-)
3. ניתוח שטח -
לאחר תקופה, אני חוזר למקום ובוחן שוב האם אני מרגיש שהאלמנט בר השגה או עדיין רחוק. אם בר השגה, אני מתחיל לבחון יותר מקרוב את השטח, קו גישה, קו יציאה, ממה יש לחשוש ולהיזהר או מה יכול לעזור לי, שיחים למשל יכולים לעזור אם אני מאבד שליטה, אקפוץ אליהם. אם יש עץ או סלע, עליי להיזהר, אז לאן עליי להביט, להמשך הסינגל.
מה קו הנכון ביותר שעליי לבצע?
אני מסמן ע"י העקב של הנעל, קו מדוייק של בערך 1.5 מטר מנק השיחרור לאחור, כך שלא יתכן ואגיע בקו לא נכון.
4. חזרות ללא אופניים -
עדיין יש חשש?, אני מתחיל לבצע חזרות ללא האופניים, לפעמים עם האופניים רמת הפניקה עולה, אדרנלין משתלט ואני מתחיל לרעוד.
אז אני מבצע חזרות ברגל, דואג לנשום ולחייך. החזרות עוזרות לי לזהות מאיזו נק' עליי לשחרר את הברקס, מאיזו נק' אני לא רואה את הנחיתה.
והכי חשוב, לתרגל את המהירות שאני רוצה להגיע אל האלמנט, כך שאם זה למשל איזה גאפ, אני ממש ארוץ ואנסה לבצע סימולציה של המהירות, איך זה מרגיש...לא אחת הביצוע איננו בעיה, אך השילוב עם מהירות גבוהה, ואנחנו מסתבכים.
זה דבר אחד לקפוץ אלמנט וזה דבר שני לקפוץ במהירות גבוהה. עליי לקחת בחשבון עוד פרמטרים כמו אורך קיקר, והקורדינציה והתנועה שלי, כשמגיעים מהר, עליי להיות זריז יותר, דבר אשר בא בניגוד מוחלט לעובדה שאני חושש, וזה עושה אותי טיפה יותר קפוא, אז יש סיכוי שלא אצליח לזוז ולבצע תנועה נכונה ובזמן. לכן אלמנטים של מהירות גבוהה יותר מסובכים מבחינתי (בייחוד כשהקיקר קצר, או יש גאפ גדול, חייב לדייק).
5. דימיון מודרך -
החזרות שאני מבצע ללא האופניים ואולי ראן או שניים עם האופניים, חייבים לעזור לי לדמיין מה עליי לעשות בכל שלב של הקפיצה, מלפני השיגור ועד אחרי הנחיתה. אם רואים חושך, אל תבצעו. אם אתם מצליחים לראות בראש \ בדימיון את מה שעליכם לבצע, המצב מצויין. הדימיון המודרך הזה מבוסס על הצלחות קודמות ובאמת פשוט לדמיין את עצמכם מבצעים ומצליחים. תחשבו חיובי!
6. חזרה למכשולים קטנים ונוחים יותר - חיזוק ביטחון
במידה ועדיין לא מרגישים את זה, לא קרה כלום, זה יחכה לכם, תחזרו לאלמנטים קטנים יותר ותמשיכו להתאמן ותחזרו אחרי חודש חודשיים. לפעמים אני חוזר גם אחרי חצי שנה ואף יותר. אני יודע שאני עסוק ולא מצליח להתמקד אז ההתפתחות וההכנה שלי לוקחת יותר זמן. הביטחון שלי עולה כל פעם טיפ טיפה מהצלחות קטנות.
סיכום -
אל תתייאשו, זה פשוט מאד, לא מצליחים מטר?, תחזרו לחצי מטר. רוצים לנקות גאפ, תתאמנו על באני הופ, תיצרו לכם גאפים לא מסוכנים, ללא בור. תבחנו מרחק של קפיצות לפני שתעברו לגאפים.
גם לעבוד עם הדימיון זה לא פשוט ומי שלא מתורגל, יתקשה כפליים, אז תתאמנו גם על זה. כמה שיותר תדמיינו, גם על אלמנטים שיותר קל לכם, תראו איך זה עובד לכם. לבסוף כל אחד והשיטות שלו. כאן כתבתי על מה שעוזר לי.
שיהיה המון בהצלחה והינה וידאו שתיעדתי את עצמי נלחם. תכלס ללא הצילום והתחושה שיש לי חברה של רוכבים שמסתכלים ויתאכזבו אם לא אבצע, החלטתי שאני חייב, ושיגרתי. אתם תראו...תבלו :-)
